| משורר התהילים מכוון את דבריו בפסוק זה לחלק הארי של העם | But who finds delight in God's Torah law And reflects on His torah day and night x2 And he shall be like a tree planted by streams of water, that bringeth forth its fruit in its season, and whose leaf doth not wither; and in whatsoever he doeth he shall prosper |
|---|---|
| מדוע אינו משבח את האדם אשר הולך בדרך צדיקים? ד לא-כן הרשעים: כי אם-כמץ, אשר-תדפנו רוח |
בשלמא כרקום אכרקום ל"ק כאן במתחשב עמהן כאן בשאין מתחשב עמהן אלא איצטדינין אאיצטדינין קשיא The Gemara continues: Granted, the apparent contradiction between one statement about a camp of besiegers and the other statement about a camp of besiegers is not difficult, as here, the first baraita is referring to a case where he is counted as one of them, and there, the second baraita is referring to a case where he is not counted as one of them.
20| והבית ימלא עשן"; וככה לא הלך | מדוע נקט לשון שלילה, ולא חיוב? שיחה בטלה, הנקרא " לצים, לא ישב", שטרם יקבע להתמיד שם, שב, וזהו " לא ישב" |
|---|---|
| הם יושבי קרנות והם קלים מחטאים ויפול בהם לשון ישיבה: ראיתי אחרי רואי הערות אשר יפול לב אדם עליהן לבל אשא את שמותם הלא בספרתי כי לא דבר ריק הוא ממוצאי דעת | They said to him: What is this? ועדיין, מדוע לא שיבח את ההולך בדרך צדיקים? There were these carnivorous dogs that would devour people; Rabbi Meir took a clod of earth, threw it at them, and when they came to devour him, he said: God of Meir answer me! The Gemara notes: There are those who say that he fled because of this inci-dent, and there are those who say that he fled due to embarrassment from the incident involving his wife Berurya |