| כך ג"כ ר' אבהו אומר לששון, שהחיצוניות של ששון, דהיינו החיצוניות של הרגש והמחשבה | אבל האמת היא שלפי היהדות שני החלקים שקולים |
|---|---|
| וכן מה היה הויכוח בין ששון לר' אבהו? אמר ליה ההוא מינא דשמיה ששון לר' אבהו: עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב: "ושאבתם מים בששון", אמר ליה: אי הוה כתיב לששון, כדקאמרת | כיון שעלינו לומר שאין אנחנו רק מדגישים את הפן החיצוני, הפן המעשי |
אבל לגבי יו"ט - שייך שמחה, מכיון שהעניין ביו"ט הוא החיצוניות, העניין של האכילה ושתיה.
24| זוהי המשמעות של שימוש בחלק המחבר בין שני הדבקים הללו | זהו הרעיון של המילה, קשר בל ינותק עם הקב"ה - לא משנה לאן נפל האדם, באיזה מדרגות תחתונות הוא נמצא, בכ"ז יש לו את המילה, שקושרת אותו בברית עם הקב"ה |
|---|---|
| ותניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש" | ז"א, העור זה הדבר שנראה כלפי חוץ, זוהי החיצוניות של האדם |
| אמר לו ששון לשמחה, יום אחד יעזבוך ויעשו אותך כשליח שכתוב "כי בשמחה תצאו" | צ"ע מהו ההבדל בין השמחה ובין הששון? ונלענ"ד, שבדרך זו אפשר ג"כ להבין את הגמ' במס' מגילה |
|---|---|
| היהודים מדגישים את שני הפנים הללו, הפן הפנימי וכן הפן החיצוני | וכביכול, איבדנו את לבושי המלכות |
כיון שכפי שידוע אין מים אלא תורה, אז כוונת המין היתה שלעתיד לבוא יתגלה לר' אבהו שרק מקיימים את התורה ברגש ובמחשבה.
28