| בקהילות אשכנז המערבי הנ"ל, אומרים שלשת פסוקים אלו בלי "לשם יחוד" , כל אחד שלש פעמים, אחרי מזמור "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" ולפני הקדיש; אחרי הקדיש אומרים "והוא רחום" ואומרים שוב פעם את פסוק "ה' הושיעה" | גם כאן חלוקים הדעות באשר למיקום הספירה |
|---|---|
| בנוסף, היות שמטרת היא להוציא ידי חובה את המתפללים שאינם יודעים את נוסח התפילה, בתפילת ערבית אין חזרת הש"ץ | האמוראים נחלקו כמי יש לפסוק הלכה, ופוסקי ההלכה המאוחרים יותר נקטו כדעת , שפסק כדעה שתפילת ערבית רשות, אך שכתבו שכיום תפילת ערבית חובה מצד |
קהילות ו אומרות במקום חמישה פסוקים: "כי אל רחום ה'", "והוא רחום", "ה' צבאות עמנו", "ה' צבאות אשרי אדם" ו"ה' הושיעה", "ויברכו שם כבודך".
21| לפי נוסח ורוב קהילות מתחילים רק ב"והוא רחום", אבל בהרבה קהילות אשכנז המערבי כשמתפללים ערבית "בזמנו" כלומר אחרי צאת הכוכבים אומרים "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" וכו' | המחלוקת לגבי חיוב התפילה נסובה רק לגבי חיוב , אך לגבי לא נחלקו שחובת קריאת שמע בערב היא מ |
|---|---|
| אך ראו גם בספר עמ' עה שהרב מביא שרבו הרב סבר שאף נשים חייבות בתפילת ערבית הקישור לספר מפניני הרב מפנה לאוצר החכמה, הזמין למנויים בלבד | מחלוקת זו גרמה בסופו של דבר להסרת רבן גמליאל מכס הנשיאות ולהעלאתו של |
| הוא נאמר גם ב בלונדון, שמבוסס על מנהג ברלין, שהוא מנהג אשכנז המזרחי, ואם כן נראה שמנהג זה אינו ממש תלוי באשכנז המערבי והמזרחי | תלה את הסיבה למנהג לומר אחרי ברכות קריאת שמע לפני תפילת העמידה, בדעה שתפילת ערבית רשות, והקדיש משמש כהכרזה שהסתיימה התפילה והרוצה לצאת יצא |
|---|---|
| המתפללים כ וכן חסידי לא נוהגים כך | בקהילות גאורגיה מוסיפים קטע הפותח במילים: "רבונו של עולם", ולאחר מכן אומרים "קדיש יהא שלמא", "ברכו" ו"עלינו לשבח" |