| איכשהו זה תמיד קורה לה, האובדן הקטן הזה של הריכוז ברגע הלא נכון | האם יהיה בה האומץ לשנות את מסלול חייה? כך שהיא קצת נבהלה כשאמא שלה פסעה לתוך החדר בצעדים מהירים ובוטחים: חששה שתבחין בבגדים הזרוקים על המזרן בפינה, במאפרה הגדושה בדלים של 'נובלס', בבקבוקי הבירה מאתמול |
|---|---|
| מתקשה לדבר על עצמה בגוף שלישי, אבל קולטת שעשתה את זה ברגע זה | היא חוזרת הביתה, אל ברק, בעלה ואל צליל ושי, ילדיה, אבל כל מה שהתאמצה לשכוח חוזר אליה |
היא יודעת שהוא יצליח: ברק לא נותן למציאות לפרק אותו.
4| ומה הקשר עם אוהד אהוב נעוריה דווקא בימים אלה? ואחריו המילים: "הי נוגה, אני אוהד | קצת כואב, קצת עצוב, קצת אופטימי וקצת משקף מחשבות כי כולנו קצת קיפודים |
|---|---|
| עד היום כתבה ופרסמה שני ספרי הדרכה "מלידה עד גיל שנה", עם ענת בר-לב אפרתי בהוצאת מטר, ו"מה עושים עכשיו — המדריך המעשי להורות עכשווית" עם עמוס רולידר, בהוצאת מודן | האהבה ביניהם היתה עצומה ובונה, למרות ואולי בשל השוני באופייהם |
| מצד אחד רציתי לגמוע אותו ולסיים אותו כבר באותו היום ומצד שני רציתי לשמור אותו שיספיק לי | ועל אמא שלה, שכבר שנים עובדת בתל־אביב, ושרק העבודה שלה בתק"ם מעניינת אותה |
|---|---|
| בלילה לקחו אותם לפעולה של "אני, אתה והתנועה", מחוץ לאפעל, באיזה שדה נטוש, וכשהם ישבו יחד ליד המדורה, וכולם דיברו על הכיבוש ועל האם מדינת ישראל היא אפיזודה חולפת בשמי ההיסטוריה, היא הרגישה פתאום שהיד שלו אוחזת בכף היד שלה | ובזמן שהצרצרים ניגנו להם, והכוכבים זהרו להם בין הענפים של התות, הם שכבו פנים אל פנים, על הצד, מופרדים רק בשקי השינה, כמו תאומים, כל אחד עטוף בשק השִליה שלו, ודיברו על ההורים שלו שהחליטו פתאום — אולי בגלל איזה משבר ביניהם — לעזוב את הקיבוץ, והפכו אותו לעירניק בלי לשאול אותו אפילו |
כדי להבין את ההווה יש לעורר את זיכרונות העבר ולהבין את השלכותיהם.
23