אנשים הרגישו שייכים ושותפים ורצו שזה יצליח | הדבר הפך את הנמל לנקודה הממוסחרת באזור כולו, עם טיולים מאורגנים ותיירים עצמאיים רבים המגיעים הנה לקחת שיט לנקודה ממנה נשקף המראה המפורסם |
---|---|
כיום מדובר ברחוב וחצי רצוף חנויות תיירים, מסעדות ובתי קפה שניתן לסקור בכ-40 דקות | מומלץ יותר לרכוש כרטיסים בקופות המסודרות |
לשם השוואה כניסה למתחם של הגבעה המפורסמת ביותר בגווילין — גבעת חדק הפיל — עולה לא פחות מ-75 יואן, למקבילתה ביאנגשואו — — גם החלו גובים דמי כניסה, אך מדובר עדיין בכ-20 יואן בלבד.
27נוסף על כך, אותו גידול בתיירות הוביל גם לצפיפות באתרי התיירות בגווילין והתמסחרות שלהן והתיירים החלו מחפשים אלטרנטיבות שלוות ואותנטיות יותר באזור ומצאו אותן ביאנגשואו וסביבתה | השיט הזה יחסית זול, כ-65 יואן לבן אדם, אבל הוא כרוך במדריך-צלם צעקני שמעודד את הסינים להצטלם בכל הנקודות החשובות כולל הנקודה של ה-20 יואן, וכן נקודה בה עולה על הסיפון "דייג" עם ציפור קורמורן |
---|---|
בנקודה זאת עוצרות הסירות וכל הסינים מנסים לתפוס את התמונה המושלמת |
קיבלה מלגות, מענקי מחקר ופרסים והשתתפה בפיתוח פטנט: חומר סיכה למפרקי הגוף הנמצא בשלבי פיתוח | תחנת האוטובוסים של ש'ינגפינג צמודה לעיר העתיקה |
---|---|
כל זה החל להשתנות כש"התגלה" המקום — במהרה החלו תיירים פוקדים את האזור בזרם שוטף שרק הלך וגדל עם הזמן | זהו כפר קטן ושקט מאוד, שעדיין משמר אורחות חיים חקלאיות לגמרי ולא מתפרנס מתיירות כהרבה מאחיו לאזור |
אי שם בשנות ה-80 הייתה יאנגשואו לא יותר מכפר קטן, שתושביו מתפרנסים מחקלאות פרימיטיבית בין מצוקי הקארסט המחודדים הניבטים מכל עבר באזור.
18