גליה עוז. דבר שמתחפש לאהבה

הוא פונה למי שחשים סבל ומכבד את הסבל שלהם הפשע שלי היה אני עצמי, ולכן לענישה לא היה סוף
בנוסף לעשייתה הספרותית, הכוללת זכייה בפרס דבורה עומר ועיטור הפנקס, עוז ביימה שורת סרטים תיעודיים ובהם "קולף הסברס", "יהודים עכשיו" ו"שקופים" מעניין שאף פעם סיפורי גבורה מהקרב הם לא "חוויה סובייקטיבית", או כשמישהו מספר כמה שמח בכ״ט בנובמבר לא עולה פרשנית מכאן תרבות כדי לומר שזו בסך הכל חוויה סובייקטיבית

מי שרוצה להגיע בסיפורה של גליה עוז ממשיך לעשות את מה שעשה אביה

התגובות הנסערות לא נבעו מאיזו איכות ספרותית שייחסו לספר, אלא בשל הצהוב העכור שעולה ממנו.

הסופרת גליה עוז: אבא שלי הכה
היינו מוקפים בטבע ורחוקים מהבית, ובהלך רוח רגוע
גליה עוז
דניאל עוז מגיב לאחותו: שלי לא היה מלאך, רק בן אדם. אבל הוא היה האדם הכי טוב שזכיתי
כל אלו שלקחו את האירוע כמעט למגרש של METOO וקיבלו את גרסתה של האשה הנפגעת, לא גילו חמלה כלפי האם, נילי, שהתעוררה בבקר אחד, ללא הכנה כלשהי וגילתה שחייה התהפכו עליה
לפעמים נדמה לי שהדרישה להסתיר היא סוג נבדל של אלימות, שעומד בפני עצמו ואת ההסברים שלי לסתירה שבין הגירסאות אשמור לעצמי"
נדמה לי שהכאב המשמעותי ביותר שמתואר כאן — תוך התייחסות לכתיבה פסיכולוגית וליצירות ספרות שעסקו ביחסי דיכוי במשפחה — הוא רגש של ספק עצמי מתמשך אם לכל שיחה, גם העניינית ביותר, ולא חשוב על מה מדברים, יש פוטנציאל מאיים בגלל מה שנאמר בין השורות, ואם כל המסרים מגויסים באופן שיטתי כדי להשפיל צד אחד ולערער את הביטחון שלו בעצמו"

גליה עוז

המאבק כאן הוא לבטא באופן ישיר, אבל אינטליגנטי, רגש של עלבון והתקוממות.

27
הסופרת גליה עוז, בתו של עמוס עוז: אבא שלי היכה אותי, קילל
שמתחפש יצירה נרקיסיסטית ודמגוגית, שמוכיחה שגליה עוז היא יורשת ספרותית מובהקת של אביה
אנחנו רק עדים: לגבי הדברים שאמא שלנו זוכרת אחרת מגליה, הדברים שפניה זוכרת אחרת מגליה, הדברים שאני זוכר אחרת מגליה - ובכן, אלה הם זכרונותינו מנקודת מבטנו האישית, המוגבלת כמו של כל אדם
דבר שמתחפש לאהבה