| אהבנו את העדשות הכהות, החדשות של משקפי השמש היפים שלכם | מן הפניות החוזרות בעניין זה נראה שבקרב מקצת דוברי העברית במאה העשרים היה ניסיון לייחד לנעילת סנדלים פועל מיוחד: סָאַן יש שאינם זוכרים את הפועל במדויק ושואלים על פעלים קרובים דוגמת 'סָאַל' או 'סָעַל' |
|---|---|
| ועוד כל מיני אנקדוטות קטנות ורלוונטיות בהשראת | לצד הפעלים האלה העברית יודעת פעלים מיוחדים לפריטי לבוש או לאביזרי לבוש: את הדברים הקשורים אפשר להתיר או לפַתֵּחַ, ולכן בלשון המקרא מפתחים לא רק גמלים ממטענם או מרצועותיהם — בראשית כד, לב או אזיקים ירמיהו מ, ד אלא גם את ה שׂק הֶחגור למותניים למשל ישעיהו כ, ב וגם את חגוֹר החרב שעל המותניים, ומכאן המימרה "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" מלכים א כ, יא |
| למשל: משקפי השמש ולא המשקפי שמש, משקפי הטייסים ולא המשקפי טייסים | אנחנו כאן כדי לשים את המשקפיים על השולחן ולהכריע אחת ולתמיד האם וראייה זה בלשון זכר או נקבה |
|---|---|
| מימרה זו באה בפיו של אחאב מלך ישראל בתגובה על דברי הרהב של בן־הדד מלך ארם, שאיים כי ישלח את חייליו הרבים מספור על ממלכת ישראל אם לא ייענו לדרישותיו | משקפי שמש יפות אמנם מתגלגלים ממש טוב יותר על הלשון אבל עדיין צריך להגיד משקפי שמש יפים |
משקפי ראייה או משקפי ראיה? וגם… האם מסגרת זה בלשון זכר או נקבה? מִכְנָס הוא רק מחצית המכנסיים — החלק שלתוכו מכניסים רגל אחת.
| חולץ את מנעליו ומסלק את כובעו ומסלק את טליתו ומתיר את חגורו ופושט את חלוקו, ואחר כך מתיר אפרקסותו התחתונה" דרך ארץ רבה י, הלכה א; אפרקסות או אפקרס — לבוש תחתון שנקשר לכתף; המילה נשאלה מן היוונית | את הסנדלים נועלים כפי שנועלים נעליים, מגפיים, קבקבים וכדומה |
|---|---|
| לסיכום, משקפיים זה זכר או נקבה? הקולקציה החדשה והמטריפה שלנו נכתבת נכתבת ביוד אחת בלבד | כותבים משקפי ראייה או משקפי ראיה? בלשון המקרא משמשת רק המילה נַעַל, והממצאים הארכאולוגיים מלמדים שרוב הנעליים ששימשו באותה תקופה היו דומות לסנדל של ימינו |
מתחת למכנסיים העליונים נלבשים מכנסיים תחתונים, או בשמם המקוצר המקובל: תחתונים כמו 'שמלה חצאית' שנעשתה בפי כול לחצאית , ומכאן שגם צורת היחיד "תחתון" לציון פריט הלבוש איננה תקנית.
2