לעג לרש. לעג לרש

וגם במצוות כתוב "והצנע לכת עם אלוקיך" עוד על המסקנות המעשיות מהפסוק, ראו:
כתוב שאדם בחייו שומר ומחוייב במצוות אבל "במתים חופשי", כיוון שמת אינו יכול לקיים מצוות והלא אם המת היה צדיק, אדרבא, אז הוא עשיר, שמשלמים לו שכר פעולתו! כי המת היה מעוניין ללבוש ציצית ולהניח תפילין כי הרי הוא בעולם האמת, והוא יודע כמה שווה דקה של תפילה, חצי דקה של ציצית, אמן אחד, יהא שמיה רבא אחד, לכן הוא משתוקק מאוד לקיים מצוות

לעג לרש

גם כשמקיימים מצוות, יש להיזהר שלא לפגוע ברגשות של אלו שאינם יכולים לקיים מצוות אלו.

27
לעג לרש
אם כך, רציתי להבין באופן יותר כללי - מה גדר האיסור "לעג לרש"? ולכן ראוי לדעת מה המעשה האסור
לעג לרש
תאר לעצמך שאתה מתרברב בלימוד גמרא ליד מי שלא לומד עדיין כראוי, זו התפארות וגאווה שלילית
לעג לרש
ובהלצה אמרתי שהמתים "מתים" לקיים מצוות אלא שאינם יכולים, כי היום בעולם הזה לעשות אותם ומחר בעולם הבא לקבל שכרם
ואכן אסור לאדם לגרום לקנאה לא רק כדי שלא יקנאו בו, אלא בעיקר כדי שלא לצער, וגם בלימוד תורה אסור להתגאות מותר לאדם להכיר ביתרון שלו על הזולת, ואף להודות לה' על כך, אבל לא לעשות זאת בנוכחותו כדי שלא לגרום לו רגשי נחיתות
וזה רענון "בנפול אויביך אל תשמח" שכוונתם ודאי על הרשע, שאף על פי שהוא חופשי מן המצוות אחרי מותו, מכל מקום נפשו מצטערת בבית הקברות על המצוות שלא שמר בחייו, ואיבד את שכרם בעולם הגמול, וגם השכינה מצטערת עליו, ולכן אין לצערו בשום פנים, כדי שלא לצער את השכינה" רמ"ד וואלי על משלי יז5, פירוש אחרון

לעג לרש

וראה בשערי תשובה בשער השלישי באות קע"ה שכתב שאל תדמה כי העושר והחכמה הם כשרון של אדם ולכן אתה מוצלח והוא עני, אלא דע שמאת ה' יצא הדבר, ותאמין בו ותבטח בו יתברך.

26
לעג לרש
לעג לרש
קיום מצוות אלו בקרבתו של אדם מת מדגיש את הנחיתות שלו לעומתנו, ונחשב ללעג ע"פ
לעג לרש
אלא נראה לי ליישב, שהגמרא שבת קנב כותבת שהמת עדיין חי במובן מה כל זמן שלא נקבר לכן זה אינו לועג לרש, ולכן לא מזלזלים בו לומר לו אתה כבר מת, אלא קוברים אותו בציצית כאילו הוא חי, ומה שאנו מכניסים הציציות - לא בגללו לפני שנקבר, אלא בגללו אחרי שנקבר, או בגלל שכניו בבית הקברות שכבר מתו, או משום שאנשים לא יודעים חילוק זה בהלכה, לכן תמיד יש להכניס הציציות שלא ללעוג לרש
דברי שלמה המלך החכם בכל אדם מתאימים להרבה עניינים שבחיים: הנה אדם שלועג לרש, מזלזל במי שאין לו משהו מסויים, או השמח לאידו של רש, שמח בחסרונו לא ינקה וכדברי האבן עזרא "מי ששמח לאיד הרש לא ינקה, לא יהיה נקי כל אחד מהם, כי ה' בוחן הלבבות ויתן שכר למרע וללועג ולשמח לאיד" אבל בגד שעושים לתכריכין של מת פטור, שכתוב אשר תכסה בה - רק בגד העשוי ללבוש חייב
אבל אם תגיד לאדם, כדאי לך, בוא לשיעור, שעה, חצי שעה ותשכנע אותו הרי זה לטובתו ותועלתו ולשם שמיים ומותר אבל למעשה כשקוברים אותו למת מטילים בו ציצית, כדי שלא יהיה ניראה כליעוג למת, שפטור מהמצוות השולחן ערוך פסק שיש לשים והרמ'א כתב שלא נהגו בציצית כשרה אלא פוסלים חוט ועיין שם ביורה דעה ובבית יוסף ויש להקשות: והרי הוא מת? ואדרבה, אנו לא מוציאים ציצית בהלויה כדי שלא נלעג לרש, אז עליו שמים?? מקורות נוספים מצוות נמשלו לכסף גם בפסוקים נוספים - ראו

לעג לרש

.

22
לעג לרש
האם האיסור "לעג לרש" משמעו שאסור לאדם לגרום לאחרים לקנא בו? אנחנו, החיים, יכולים ללבוש ציצית ותפילין ולהתעלות מבחינה רוחנית; המת אינו יכול לעשות זאת - לא רק פיסית אלא גם רוחנית, גם אם ילבש ציצית ותפילין לא יוכל להתעלות
לעג לרש
חז"ל לא תיקנו לכתוב ברכות אלו בסידור בתקופתם בכלל לא היה סידור-תפילה כתוב ; וייתכן שאילו היו חיים בימינו בימינו הם אף היו מתנגדים לכתיבה של ברכות אלו בסידור, וקובעים שיש לומר אותן בעל-פה בלבד, כדי שלא לעבור על איסור לעג לרש
לעג לרש
על-פי : " אמר רב טובי בר קיסנא בשם שמואל: בגד חייב בציצית אפילו אם רק מונח בארון - בקופסא - ולא לובשים אותו