| בנתיים, לאחר פגישה לא מתוכננת מתחת לסדינים, מוצאים עפרה וארמנד את דרכם זו אל זה | יש פה מידה של נדיבות וכבוד כלפי האמנות, ויתור על היומרה האוצרותית המקובלת לדחוס אותה לתבניות שגורות |
|---|---|
| צדה האחד של ההצעה הוא אנינות בינלאומית, אינטליגנטית ומוקפדת האופיינית לתערוכות שאוצר דסאו | כך, בשעה שבכל הארץ אנשים גרים באוהלים או מפונים מהם, בכניסה למוזיאון הרצליה תלויה תצוגה סטרילית של סירי בישול של חיים סטיינבך עבודה שמתוארת כבעלת "איכויות של גאולה" |
| חוגג נשבע כנראה שזה לא יקרה לו העונה | הן הצבות שונות ברחבי העיר והן בתוך המוזיאון, מצליחות להתערב במרחביהן בצורה מעניינת ומעוררת מחשבה, ולעיתים אף משבשות אותם באופן קיצוני |
|---|---|
| בשעה שברחבי העולם מתקוממים המונים נגד עריצות ההון ובעליו, בביאנלה הפך האנגר אפרורי לחדר ספיראלות מנצנצות של מירוסלב באלקה עבודה שבאופן אירוני זוכה למשמעות חדשה על רקע האירועים, ולו רק בגלל אשליית התנועה למעלה ולמטה שהיא מייצרת | אם נגזר שבכל ביאנלה, טריאנלה, לילה לבן וסתם אירוע אמנות גדול במרחב הציבורי תוקם במה עירונית שעליה קבוצת בני ובנות נוער מצודדים המפצירים בעוברים והשבים "לקחת אותו, לאט, את הזמן, כי העולם עוד יחכה בחוץ", הביאנלה הנוכחית בהרצליה, שאצר אורי דסאו, הציעה אפשרות שפויה לעבור את האירועים בשלום ובאופן שמכבד הן את היצירות והן את הקהל, לא מתרפס, לא לועג לאינטליגנציה של הצופים ולא מתעקש להפוך כל מסך פלזמה בפיצוציה במרכז העיר ל"חלל אלטרנטיבי להצגת עבודות וידיאו" |
מוצלחים הם גם מבנה דמוי איגלו או קבר שייח' שיצר אדם רבינוביץ', מיצב תיאטרון הרפאים המתעתע של מיכל הלפמן והפארודיה המרשימה על הפיסול המונומנטאלי של רווית משלי, שהוצגה ברחבת בית הכנסת ברחוב סוקולוב.
| כל העבודות שהוזכרו מייצרות הסטה השומטת את הקרקע מתחת לרגלי הקונטקסט המתבקש שלהן, מתפקדות כמעין תת-מודע של המקום ומשחררות לאוויר כמה מן השדים שבתוכו | |
|---|---|
| אם להשתמש במילותיו של דסאו עצמו, ניתן לומר שגם הטקסט נוטה להתייצב על סף הסימן ובסמוך לשפה באופן שמייצר תפיסה חדשה של משמעות, מה שלמעשה אומר שגם הוא, בעצם, אינו מעיד על דבר, למעט על היותו רצף מילים שמבקש לסמן את עצמו כדבר מה משמעותי |