| כך למשל כותב עגנון: "בקושי מָנוּ מלמדי גמרא בין בני אדם, קל וחומר מלמד תינוקות, קל וחומר בן בנו של קל וחומר מי שאינו אלא מסייע למלמד תינוקות" גזלת המת או שמן זית זך, 1934 | מקור ההערה: סברא יש לך מה להוסיף או להעיר? את המבנה הזה אנו מוצאים גם במקומות אחרים בתנ"ך בשינויים קלים, ולעיתים בהשמטת המילה הראשונה |
|---|---|
| חשוב לציין שהכלל של "דיו" תקף גם לגבי הדין שמהווה את הצד החמור המאפשר לימוד של קל וחומר | מה שתי נשים שהדבר עליו יותר כבד, קל וחומר לאשתו היחידה |
ביטוי רווח נוסף הוא על אחת כמה וכמה או בגרסתו הנדירה יותר: 'על אחת כמה ואחת כמה' , כגון בסיפור הידוע על רבי עקיבא: מה היה תחלתו של ר' עקיבא? לפי שיטת רבי ישמעאל, "אין עונשין מן הדין".
18| שמואל א' כ"ג ג': הנה אנחנו פה ביהודה יראים, ואף כי נלך קעילה | יכולת השימוש במידת קל וחומר בדרך כלל נחשבת מידה זו למידה הגיונית |
|---|---|
| כך גם נוקטים לשון נקבה במספר סודר: "יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה" דברים יג, י ; " הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם" ישעיהו מב, ט ; "וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם" בראשית כב, טו ; "וַיֹּסֶף ה' קְרֹא שְׁמוּאֵל בַּשְּׁלִישִׁת" שמואל א ג, ח בלשון חכמים מוכרים בתפקיד הזה בעיקר מטבעות הלשון ' היא הנותנת' במשמעות 'אדרבא' או 'על אחת כמה וכמה', וגם הביטוי 'לא עלתה בידי' לצד 'לא עלה בידי' | משפטים רבים של קל וחומר בספרות חז"ל כוללים את המילים 'קל וחומר' עצמן, למשל: "יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטיפשים" תוספתא פסחים ט, ב |
דוגמה לכך מובאת במשנה בבא קמא פרק ב' משנה ה'.