| ויקטוריה הוצגה תמיד כדמות נקבה מכונפת שהניחה זר דפנה על רקות המנצחים | עם זאת, ככל שהאימפריה הרומית התרחבה, פולחן רומא הרחיב גם את גבולותיה, כדרך להביא אחדות לתושבי ארצות רחוקות ולגרום להם להרגיש חלק מישות גדולה |
|---|---|
| כל אחד מהם עיצב גם מבנים חדשים שאינם קלאסיים בפריז בהשראת מגוון סגנונות היסטוריים שונים: לברוסט בנה את ספריית סנט-ג'נבייב 1844—1850 , דוק עיצב את "ארמון הצדק" - בית המשפט לערעורים ואת בית המשפט של המוצא האחרון החדש באיל-דה -לה-סיטה 1852—1868 , וודרוייר עיצב את 1838—1867 , ודובאן עיצב את המבנים החדשים של אבית הספר לאמנויות היפות | הוא אמר כי הוא הטמיע את התכונות של אלת יוון פרספונה |
| לכבוד הטקס עוצב הגן מחדש ונשתלו בו כ-4000 פרחים חדשים | המיתוס שלה אומר שכאשר היא נחטפה על ידי פלוטו, אמה החלה לחפש אותה בכל רחבי הארץ מבלי למצוא שום דבר אחר |
|---|---|
| The Architecture of the École des Beaux-Arts | בשנת 1983 הייתה דיאנה הנשיאה של ולמדה את שפת הסימנים הבריטית |
כמו ברוב הדיוקנאות של טיטיאן, היצירה כוללת נטייה פסיכולוגית משמעותית, ומבט מקרוב על הציור יכול לחשוף הרבה מהיחסים המשפחתיים המורכבים בין שלושת הנושאים - מבקרי האמנות מפרשים כיום את היצירה כמסר לקיסר הרומי הקדוש אשר האפיפיור, על אף גילו הגדול, נשאר אברך דומיננטי בשליטה על נכדיו הנאבקים.
| תארה הרשמי והמלא, היה: "הוד מעלתה המלכותית, הנסיכה דיאנה, נסיכת ווילס ורוזנת צ'סטר, דוכסית קורנוול, דוכסית רות'סי, רוזנת קריק, ברונית רנפריו, גבירת האיים ונסיכת סקוטלנד" | |
|---|---|
| דנה הציורים של טיטיאן היו סדרה של לפחות חמש יצירות המתמקדות באגדה של הנסיכה היוונית המיתולוגית ופיתוייה והספגתה על ידי זאוס המופיע בציור כמקלחת של זהב | על ידי חיילים גרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה, הציור הוחזר לבסוף לאיטליה ב -1947 |
הוא היה חבר ב באנטוורפן בשנים 1592—1593 בגיל 17.
8