במהלך הקראת הטקסט נהוג בחלק מהעדות להניע את הידיים הפרושות מצד לצד, בכל מילה המסתיימת באות "ך" בה הכהנים מדברים ישירות אל הציבור , וכן ב"שלום" | בחוץ לארץ, במקומות שבהם נהוג לאמר את ברכת כהנים ברגלים, והתפילה נאמרת באריכות רבה עם ניגונים, הפך אמירת לחלק מהסדר הרגיל של הברכה |
---|---|
בשאר הצומות שלא נהוגה בהם תפילת נעילה, נושאים כפיים במנחה, אך רק במנחה שהיא בזמן תפילת נעילה סמוך לשקיעה | לפי מנהג שמקורו ב , ה שבקהל נוטלים את ידי הכהנים |
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה: וְהַעֲרֶב נָא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.
24ב מודפסים גם פסוקים הנאמרים בזמן הניגון אחרי כל מילה של הברכה | כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם: אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר |
---|---|
יש הכותבים פסוקים אלו על קלף, ומחזיקים אותם על גופם כעין קמע | וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם: אודות אחינו ארגון ''אחינו'' הינו ארגון שמטרתו הינה סיוע לנערים המפלסים את דרכם בעולמה של היהדות |
וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
ב ב, היו שני מנהגים עיקריים, לכסות רק את הפנים והוא מנהג הרוב או לא לכסות בכלל | זוֹקֵף כְּפוּפִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם |
---|---|
מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם | סיים את הופעתו ב ב- בברכת כהנים |
מִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה.
13