| היינו 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים | ההבדל בא לידי ביטוי בשנים - |
|---|---|
| כך נקבע לגבי , , , , , ושני ימי הזיכרון שנתחדשו בשנת ה'תשס"ה: ו | השיטה מוצגת במקורות על-פי ימי חג הפסח |
| ה בלוח העברי מתחילה עם או | הנוצרים הראשונים הקפידו להתאבל על ישו ביום שישי שבחול המועד, ולחגוג את תחייתו ביום ראשון שאחריו |
|---|---|
| יוצאים מן הכלל הם , ו שחלים בין מרחשוון לאדר, ולכן יכולים לחול בחמישה או בשישה מתוך שבעת ימי השבוע | בעיה דומה הייתה קיימת ב |
יתרה מזאת, מכיוון שהמולד המחושב המשמש בלוח הקבוע הוא המולד הממוצע, ההפרש בין המולד האסטרונומי לזמן אפשרות הראייה יכול להיות אף גדול יותר.
4| רישום זה מביא לא אחת לטעויות בקביעת תאריכים בעלי חשיבות, הנוגעים למי שאליו מתייחס הרישום, כגון תאריך המילה, חגיגת ימי ההולדת, תאריך העלייה לתורה בבר המצווה ותאריך האזכרה השנתית לנפטר | בזמנים קדומים נהגו למנות את השנים לפי שנות השליט, ה והמלכים ב, והמלכים והקיסרים ב |
|---|---|
| הטענה המחודשת של בקהופר היא שלדעת בן מאיר כל עוד אין יהודים בקצה המזרח אין סיבה לדחות את קביעת ראש השנה במולד זקן | רוב הימים בשבוע נקראים לפי מספרם: יום ראשון, שני, שלישי וכו'; רק ליום השביעי יש שם: |