| לכן, אין דינה של גניבה אחת שווה לדינה של גניבה אחרת | היסטוריה חקיקתית ה הראשון שהגדיר את המשפט הפלילי ב היה קודקס פלילי עות'מאני שהושפע מתערובת של החוק המוסלמי והקודקס הצרפתי |
|---|---|
| אף שדי בהוכחת היסוד העובדתי בעבירה של אחריות קפידה לשם ההרשעה, קובע סעיף 22 ג כי ניתן להטיל עונש בעבירה כזו רק אם הוכח יסוד נפשי- ס' זה הוא מעין הגנה לנאשם, אך מצד שני אין הגבלה למס' שנות המאסר | שיקול נוסף להגדיר עבירות כעבירות אחריות קפידה היא עבור עבירות בהן לא ניתן להוכיח כוונה או רשלנות בקלות |
בנוסף, לשם גיבושה של עבירת הגניבה, יש צורך לגנוב "דבר הניתן להיגנב", כלומר: דבר הניתן להיגנב מוגדר בתור דבר מה בעל ערך, שהוא למעשה נכס ששייך לאדם אחר.
9| גניבה ע"י עובד: סעיף 391 לחוק העונשין קובע, כי גניבה המתבצעת ע"י עובד ממעבידו, גם היא מוגדרת בתור עבירה חמורה, בשל האמון שניתן לעובד | מדובר בעבירה עתיקת יומין, שעם השנים השתכללה והשתנתה |
|---|---|
| ס' 22 ב' מספק הגנה לנאשם שלא נהג ברשלנות או מחשבה פלילית- אם הוא הוכיח שעשה הכל כדי למנוע את הנזק אז הוא לא יישא באחריות | המשמעות היא שבית המשפט המרשיע את העבריין רשאי להטיל כל עונש שהוא, ובלבד שאינו חמור מהעונש שנקבע בחוק |
זאת ועוד, חוק העונשין קובע, כי גניבה יכולה להתבצע במספר דרכים: בתחבולה, בהפחדה או בניצול טעות של הצד השני דוגמא לניצול טעות: לקוח שהמשיך לדרכו, לאחר שקיבל מקופאי עודף גבוה ממה שהגיע לו.