| עם השנים גם הצטמצם מספר השבתות בהן התלמידים נדרשים להשאר בישיבה, והם חוזרים הביתה אחת לשבוע או לשבועיים | לעומת זאת, הישיבות התיכוניות הראשונות האחרות נוסדו על ידי חניכי ישיבות ליטאיות אשר שללו את לימודי החול |
|---|---|
| מתוך תחושת שותפות ואחריות חינוכית, הישיבה בנתה תוכנית ענפה ומגוונת לחודש הראשון של החופש הגדול התוכנית מבוססת על בחירה, שותפות ואחריות אישית | בישראל של פזורות עשרות רבות של ישיבות תיכוניות ברחבי הארץ, חלקן משתייך ל |
| בתחילת שנות ה-50 החלו להופיע ביטויים כמו "ישיבה עם מגמה תיכונית" ובשנת 1955 החל להיות שגור הביטוי "ישיבה תיכונית" | מטבע הדברים, סדר היום בבתי ספר ישיבתיים היה שונה מאשר בישיבות התיכוניות, מכיוון שהתלמידים חוזרים הביתה כל יום |
|---|---|
| בדרך כלל מהבוקר ועד הצהריים לומדים לימודי קודש כמו , ו, ובחלקו השני של היום מהצהריים המאוחרים ועד הערב לומדים לימודים כלליים | לאחר מכן מתקיים בדרך כלל "סדר ערב", הכולל שוב לימודי קודש |
הישיבות התיכוניות מוגדרות ברובן כמוסד מוכר שאינו רשמי לפי -התשי"ג וככאלה הן זוכות לתקצוב מלא של לימודי התיכון, וחלק גדול מלימודי הגמרא.
20| החל מתחילת המאה ה-21 יש ברבות מהישיבות התיכוניות יחס של כבוד ללימודי החול ודגש על שילוב של תורה עם עבודה | נוסדה ללא לימודי חול ורק בלחץ ההורים נוספו לימודי חול במבנה נפרד מהישיבה, במסגרת נפרדת ולימודי החול היו לימודי רשות |
|---|---|
| בתחילה נבחנו התלמידים בבחינות הבגרות כאקסטרנים, בראשית שנות ה-50 היו התיכונים שליד הישיבות התיכוניות לבתי ספר של ערב ומספר השעות שהוקדש ללימודי החול שכללו גם תנ"ך עלה מכ-15 לכ-22 ורצועת הזמן שבין 14:30 ל-18:00 הוקדשה ללימודי חול | גם הטרמינולוגיה השתנתה ובניגוד לשנים ראשונות בהם לימודי החול כונו "טפל", אל מול העיקר שהוא לימוד ה, החלו להשתמש במושג "חשוב" לציון לימודי החול, אך עדיין בניגוד ל"עיקר" - התורה |
חלקן היו בעיר אך חלקן בחרו בכוונה להתמקם ביישובים קטנים, על מנת להרחיק את התלמידים מפיתויי העיר ולאפשר להם להתרכז בלימודים.