| מובן מאליו, שחוקרים הנמנים על האסכולה הולהאוזיאנית הרווחת, חייבים לומר את ההפך, שיחזקאל בחזיונו הוא שאיפשר את הופעת הדוקטרינה על "צלם אלהים" בס"כ | ספר דברים, ועמו ספר התורה כולו, מסתיימים בסיפור מיתתו של משה |
|---|---|
| הציטוט להלן הוא מתוך הספר 'קול אליהו': הנה הקושיה נגלית לכול: האיך תירץ רבי שמעון קושיית רבי יהודה שאמר: אפשר משה חי, וכתב 'וַיָּמָת שָׁם משֶׁה'? זהו חלק ג של המאמר | וכשם שהאדם מצווה ללמוד תורה בעצמו , כך מחויב הוא ללמד תורה שבכתב לבנו , שנאמר: ולמדתם אתם את בניכם |
ענה על שניים מהסעיפים א-ג.
| נראה שדעתו של רבי שמעון, על אף הקשיים הכרוכים בה, הייתה הדעה המקובלת מימי קדם | ב משֶׁה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם … ה … כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ… יז כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל משֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ, רַק יִהְיֶה ה' אֱ-לֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם משֶׁה |
|---|---|
| לפיכך אין כותבים בה אלא דבר שלם, ונחלקו תנאים בדבר, לדעת חכמים אסור לכתוב מגילות מגילות , ואפילו לדעת הסוברים שתורה מגילה מגילה נתנה , משום שלאחר שדיבק משה את המגילות הרי הן ספר אחד ואסור לכתוב חלק ממנו , אלא אם כן דעתו להשלימה , אבל מותר לכתוב חומש שלם | כותבים כתב זה ב'מי מילין', לפי רש"י שם מי עפצים… |
Kuschke, Die Lagervorstel-lung der priesterlichen Erzählung, ZAW 1951 וכן מ.
22| זו הסיבה שהרמב"ם אחז בשיטת רבי שמעון, וזו הסיבה שמפרשים נוספים, ראשונים ואחרונים, הלכו בדרך זו, ומהם שהתבטאו בחריפות כנגד הדעה האחרת, אף שהדעה האחרת נזכרה בתלמוד | בעוד שבשמות יט הסכנה העיקרית היא " פן יהרסו אל ה' לראות", ועל כן היה צריך ל"הגביל את העם סביב" ולהזהירו שלא יעלה בהר, הרי בדברים הסכנה היא בשמיעת קולו של האל |
|---|---|
| לפי שהוא תחילת הפרשה"; בפירוש התוספות על התורה 'הדר זקנים' נאמר על פסוק ה: "'וימת שם משה' — אלו יא פסוקים! עיוננו זה מהווה הרחבה של שני הסעיפים האחרונים בעיון לפרשת וזאת הברכה במהדורת האינטרנט של בית המדרש הוירטואלי בשנת תשס"ב | אף המשך דברי רבי שמעון, כי את שמונת הפסוקים האחרונים יכול היה משה לכתוב מפי ה' ללא שיסתרו את המציאות, משום שכתבם 'בדמע', הם דברים דחוקים, יהא פירוש 'הכתיבה בדמע' אשר יהא |
כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל"לא יהיה לך", וכן מספר עצמאי ל"לא תנאף" ו"לא תגנב" ו"לא תענה".