בתי הדין הרבניים כניסה. בית הדין הרבני הגדול

כיום עומד בראש ביה"ד הגדול לערעורים הרב , אשר מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול בית הדין הרבניים סמכו על חוק הבוררות אשר מקנה לכל אדם סמכות שיפוט מכח הסכמת הצדדים בכפוף לחתימה על שטר בוררות
בימי בהרכב בית הדין ישב לפחות אחד מהרבנים הראשיים, פעמים רבות שניהם, ורבנים נוספים מחברי ב ניתנת ל הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי ה וה של אלו המוכרים כ על-פי ההלכה, סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גם

בתי הדין הרבניים בישראל (גורם ממשל)

רוב התיקים בבתי הדין הרבניים נעשים במעמד של שלושה דיינים, כאשר מקרים דחופים וקיצוניים יכולים להיעשות גם במעמד של דיין אחד.

בתי הדין הרבניים בישראל (גורם ממשל)
עם פירוקו של משרד זה בשנת 2004 הפכה הנהלת בתי הדין ליחידת סמך במשרד המשפטים
בתי הדין הרבניים בישראל (גורם ממשל)
במקרים בהם אין הסכמה בין בני הזוג, ידונו ההליכים בערכאה הראשונה אליה יוגשו - אי לכך התפתח בישראל מנהג הקרוי - ""
מערכת בתי הדין הרבניים
בשנת 2015 עבר לבית הרבנות הראשית לישראל ברחוב אהליאב
בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל ותפקידם לפסוק על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי בנושאים מסוימים בראשית ימי המדינה היו בבית הדין שני הרכבים שכללו שני דיינים ואחד מהרבנים הראשיים
למשל, בבתי הדין הרבניים יכול כל צד לדבר באופן ישיר עם הדיינים, גם במקרים בהם הוא מיוצג על ידי עורך דין ב הוכללו בהרכבי בית הדין הרבנים: , , , , ו

בית דין רבני

לפני קום המדינה שימשו לשכות הרבנות המקומית כבתי הדין הרבניים ורבני הערים היו הדיינים, אך לאחר קום המדינה הוחלט על הקמת מערכת בתי דין רבניים נפרדת מהרבנות המקומית.

27
בית הדין הרבני הגדול
בתי הדין הרבניים פוסקים על פי ה היהודית ו
בית דין רבני
מעמדם, סמכותם ודרכי מינויים והדחתם של הדיינים מוסדר בחוק באמצעות "חוק שיפוט בתי דין רבניים נישואין וגירושין , תשי"ג-1953", ובאמצעות "תקנות הדיינים תנאי הסמכה וסדריה , תשט"ו—1955"
בית דין רבני
עם זאת, בתי דין רבים ממשיכים לפסוק בדיני ממונות, אך לפסק אין תוקף חוקי