כיכ. כיכר צינה דיזנגוף

המעבר נוהל על ידי אנשי ישראלים וירדנים, ושימש בעיקר למעבר ואנשי , וכן למעבר של ב תוכנית אחרת שהוצעה היא שדרוג הכיכר המוגבהת
הקו העירוני אינו קיים עוד כגבול מדיני, אך במובנים רבים הוא ממשיך להתקיים עד היום ולחלק את העיר אתנית ותרבותית בתוכנית המקורית תוכנן כי הכיכר תוגבה לכמטר מעל סביבתה, ושמתחתיה יוקמו תחנת מוניות ו, אך בשל העלות הגבוהה ומיעוט כלי הרכב הוחלט לדחות תוכנית זאת לביצוע בעתיד

הקו העירוני

שכונות ירושלים המערבית שלאורך הקו היו לשכונות ספר שמגורים בהן נחשבו מסוכנים, ועל כן הפכו ל שאוכלסו במעוטי אמצעים והתאפיינו ב ובהזנחה.

כיכר צינה דיזנגוף
רק ב- סללו ירדן וישראל במשותף כביש המכונה "", שחיבר את ירושלים המערבית להר ציון, לכבוד
הקו העירוני
העיר העתיקה, נכבשה בידי צה"ל בכ"ח באייר תשכ"ז - 1967
כיכר צינה דיזנגוף
מבניין העירייה נטה הקו על פי תוואי הפינה הצפון-מערבית של חומת העיר העתיקה, כשהוא חוצץ בין בצפון-מערב העיר העתיקה לבין מוסדות הדת שבנו הנוצרים מחוץ לחומה ב: ובניין
ריבונות ישראלית הוחלה על מזרח ירושלים, ושני חלקי העיר אוחדו מוניציפלית תחת , שעשתה מאמצים רבים מאז לטשטש ולהעלים את צלקות הקו העירוני בית העירייה ההיסטורי, שניצב ב, נושא עד היום את צלקות פגיעות הקליעים, עדות למיקומו הרגיש
כחלק מחגיגות ה-100 לעיר בשנת 2009, חזרו ראש העיר וגורמים נוספים בעירייה על הודעה כי תיבחן האפשרות לשנות את פני הכיכר בנובמבר 2018 הסתיימו העבודות בכיכר באופן רשמי, כאשר הושלמה החזרת הפסל "" של , לאחר הנמכת הכיכר והפעלת ה

הקו העירוני

הריסת הכיכר התבצעה בינואר 2017.

14
הקו העירוני
הקו, באורך שבעה קילומטרים, היווה זמני לפי , שחילק את העיר בין שנכבש על ידי במלחמה, לבין , שהייתה מדינת
הקו העירוני
בשני צדי הקטע המוגבה נבנו רחבות במפלס הקרקע
כיכר צינה דיזנגוף
מן המעבר יצאה שיירה דו-שבועית אל המובלעת הישראלית בהר הצופים