| בירושלים נוהגים להקדים ב-40 דקות | נהוג להתעטף בציצית ולהניח תפלין כ-50 דקות לפני הנץ החמה ,, ואילו הרב והרב כותבים שזמן זה הוא בין 35 ל-40 דקות בניו יורק שיצא אפילו פחות מזה בארץ, שיותר קרובה ל |
|---|---|
| ברם, יש פוסקים אחרים הנוקטים כשיטת "המגן אברהם" גם לגבי שאר זמני היום | ורק אם ישנם הרים רחוקים - מתחשבים בהם |
לכן, עשויים להיות הבדלים עד שתי דקות הנובעים ממיקומו של הצופה, גובהו ותנאים אטמוספיריים לחות וטמפרטורה.
23| זהו מנהג על פי ה, המיוסד על זמן ראיית הכוכבים בפועל שהוא 30—40 דקות לאחר השקיעה | שעה זו קרובה בערכה עד כדי שניות ספורות לשעה שבה חל באותה היממה חצות הלילה |
|---|---|
| להלכה פסק ב שהחל מתחילת השעה החמישית, בשעות זמניות אסור לאכול חמץ מ, אך מותר ליהנות מהחמץ, מתחילת שעה שישית החמץ אף | על אף שלהלכה פוסקים שעיקר היום הוא מעלות השחר, ומצוות הנוהגות ביום בדיעבד אפשר לקיימן מעלות השחר כמו ו , בכל אופן בנוגע להלכות תפילה וקריאת שמע, נחלקו השיטות |
לשיטת :"ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים לנו הלילה משמר והיום מלאכה".
| הרב שכטר לפעמים אומר שכדאי אפילו לאחר את זמן זה בכ-5 דקות | מצוות נחלקו בגמרא האם מצוותה מהתורה גם בלילה או רק ביום, אך למעשה מדרבנן אין להניחם אלא ביום |
|---|---|
| וכן הוא מנהג הרבה מיוצאי אשכנז | שעות אלו אינן כל פי השעות הרגילות, אלא , כאמור לעיל ישנה מחלוקת בפוסקים האיך לחשב שעות זמניות אלו בין המגן אברהם והגר"א |