בגד כפת בראש מילה. דקדוק

אבל על שאינו נסמך - בקמץ: אל עָל אבל אֵל במשמעות אלוקים מנוקד בצירה וסימנך: 1 כל 2 תנועה מוטעמת מלעיל - 3 במקורו הינו 4 קל 5 קטנטֹן 6 ואָפֹר אפור זה סוג של חוסר
דוגמאות: שָׁ מְרָה, שָׁ מְרוּ, שׁוֹ מְרִים הזמנו, לפתי, טמנו, חֻקִים, כרתם, מדה, השמנו, תכנתי, כפתָ, שֵרַתֶן, הִתְקַנוּ, צִיַנוּ, רַבִים, בִזָה, הִשְבַתֶם, הִמְתַנוּ, זָקַנוּ, טפה, מדה, בזה, חדה, כפה, מלה, גנה, חגים, חלון, חקה, תמסה, מחצה, תפלה, מחלה

דגשים

ובמקרים נוספים שייכות זכר במשקלים מסוימים, תשלום דגש באות ר' כשבאה בשווא : שִׂמְלָתְךָ, צֵרְפוּ גם לצורך סעיף זה בדומה לדגש החזק יש להכיר את הבניינים השונים וזו חולשה נוספת של חוק ניקוד ההברות.

12
דקדוק
סעיף 7 לא נכלל בסימן
חוק ניקוד ההברות
מלבד שני הכללים הראשונים שגם הם קשים לזיהוי, אין חוק כללי האומר מתי בא הדגש החזק, אלא יש צורך להכיר את המשקלים השונים
דגשים
שמות כ"ה 17 במקרים הבאים, גם אחרי אהו"י המשמשות כ "אמות קריאה", נשאר הדגש בבג"ד כפ"ת: 1 מפסיק
וע' עוד בהמשך על הברה פתוחה והברה סגורה מבנה סגוֹלי מן הטיפוסים: דֶּלֶת פֶּתַח שַׁעַר בַּיִת ב
עודכן לאחרונה: כ"ז תשרי, 29 עַנְפֵי שהייתה צריכה להיות עֲנָפֵי מ-עֲנָפִים, וניקודה שונה כדי להקל על הקורא

דגשים

נסתר עבר של גזרת ע"ו בבניין קל: קָם, רָץ.

דיקדוק
כגון: בָּגְ רוּ, קָפְ אוּ, גָּדְ לוּ
דגשים
סגורה מוטעמת - גדולה סמג"ד כָּאן, מַח סָן, רוּץ, תַצְ פִּית, יִ תֵּן, שִׁלְ שוֹם, מָ חָר, שָׁמָּה
דקדוק
באותיות א' ו-ר' הוא יופיע תמיד, ולכן הכלל נשמר