| כדי שהללו ילווהו בברכותיהם ויאחלו לו דרך צלחה | ××× ×ש ××××× × ×פש××× ×× ×©×× ×× ×ס×××× ××ר ××? ולמה אדום אדום החריבה והלא בבל החריבה תחלה ולמה הוא אומר שם זכור ה' לבני אדום |
|---|---|
| אך משוררנו לא ראה רגלי מבשר על ההרים | עליו להעפיל אל ההרים הגבוהים המתנשאים הרחק בקצה האופק, ולִבו מלא חששות מפני סכנות הדרך ופגעיה |
כך אמר הקב"ה אתם בגלות כמו חולה כביכול אין מלכותי מלכות קיימת.
| ×××רש ×××× ×ת ××¢×××× ×©×¦××× ×©× ×××× ××× ××¢×¦× ××ק×× ××שתקפ×ת ×©× ×ª× ××¢×ת ×××¤× ×©× ×××× | פס' ×'- ×××× ×¢×¦××, פס' ×- ×ס××£- רע×× ×©× ××××- ×¢"פ ×××× ×¢×ר×, ×× ××ר×× ××××¢- ×¢"פ ××¨× ×©××× ×©××××: ××¨× ××××× ×©×××: ××ר×× ×ס×××× ××××ת ×××¢××× ×××ª× ×× ×××צק×× |
|---|---|
| שנאמר עזרי מעם ה' וגו' | השואל, ששאל בבית א בגוף ראשון יחיד "מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי", וביטא בכך את חרדתו מפני העתיד, הוא שעונה לעצמו בבית ב "עֶזְרִי מֵעִם ה' |
ולא שמענו שבחרבן הבית נפצו את עולליהם של ישראל שמענו שיצאו בקולרין ששרפו את הבית ושכבו עם הנשים.
| נדמה כי המקהלה נדבקה מהמשורר באמונתו והיא מחזיקה בעקבותיו באמונה עזה | |
|---|---|
| הפסוק "ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" מדגים תופעה המוכרת גם מהתרבות המסופוטמית בה מסמל הצל של המלך שמתואר כמטריה לצידו את ההגנה שהוא מעניק לנאמניו |
ואם לא ידע אותה — מניין הופיעה לו התשובה פתאום? שבר ברגל, או אפילו נקע, ואף התעקמות גרידא, בכוחם להשבית את ההֵלך, ולהותירו בשדה כָּאוּב וחסר ישע.