| בספרו של סטיבן קינג "", מגיע שד דמוי אדם לעיירה כלשהי ופותח בה חנות בשם "דברים שצריך", הוא מוכר לתושבי העיירה חפצים שהם בפועל זבל חסר ערך, אך בעיני כל קונה הם מצטיירים כחפץ שהם הכי רוצים בעולם, ודרך המכירה הזו הוא בעצם שולט בקונים, ומפעיל עליהם מניפולציות שונות שמטרתן לזרוע כאוס והרס בעיירה | כולם העדיפו לחפש עבודה, להשיג דברים בכוחות עצמם, ולא לקחת דברים יומיומיים מהמכולה |
|---|---|
| הראשון היה האם יש ״גיל נכון״ לעבור לניהול במידה וזה מעניין אותי? אלמוג שור ורועי צברי הם זוג סטנדאפיסטים נשוי שהתאהבו על בימת הסטנד-אפ, התחתנו והתחילו לשתף פעולה גם על הבימה | כולנו מקבלים את הבגדים הראשונים שלנו במתנה |
העובדה שנבחרו אנשים שלוח הזמנים שלהם גמיש מאוד מעוררת גם את התהיה עד כמה הניסוי הזה יכול בכלל להעיד על רוב האנשים שכן חיים במסגרת של שגרת עבודה קבועה, לפחות בעידן שלפני הקורונה.
25| כי יש בין המשתתפים כאלה שחשיפת גופם אינה מפריעה להם , וזמן מסך יקר וימיי ניסוי התבזבזו על שאלה שלא מקדמת בכלום את התשובה לשאלות הרשמיות שהניסוי מנסה כביכול לענות עליהן | כשקראתי את הספר הזה חשבתי לא מעט על הערך הרגשי שאנחנו נותנים לחפצים שונים והאם הערך הרגשי הזה עלול להוביל אותנו לשעבוד לחפצים שאנחנו לא באמת צריכים |
|---|---|
| למזלו הוא ושותפו הוציאו עוד קודם לכן את מפתחות המכונית, וכך הוא יכול היה להספיק להגיע לניתוח של אימו בזמן, אני לא חושבת שהייתי סולחת להפקה שבשביל איזשהו ניסוי הייתה גורמת לי לפספס ניתוח של ההורים, ואני חושבת שזה היה מזל מאוד גדול שהוא חפץ בסמארטפון שלו בדיוק בזמן | אף אחד לא באמת התחיל מאפס |
מסקנה מספר 2 — עמימות היא מסקרנת לצפייה אבל לא טובה להגדרות ניסוי.