| שם זה מוזכר ב: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה', בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה - לֹא תַעֲשׂוּ | בחלק מקהילות האשכנזיות, נוהגים לקרוא מתוך מגילה כשרה הכתובה על גבי קלף, ויש נוהגים לברך "על מקרא מגילה", ויש שמברכים גם "שהחיינו" |
|---|---|
| יש הנוהגים גם לקשור את מלכות בית דוד שיצאה מרות אל מתן תורה, שבה הצטוו ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" | מה בין שערות א"ק לשערות ז"א ומטה הנה נחרדתי ממחשבתו של ישראליק יחי' כי אם אנו רואים בעינינו את כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א מסתפר ביום ד אחרי חצות או בלילה נדמה מילתא למילתא וננהג כן בעצמנו נגד דברי המקובלים והזהר וכו' - ח"ו |
| אז איך אפשר לשכוח את הביכורים האמיתיים | ומפני שיום הקרבת קרבנות נחשב יום שמחה נוהגים לייחס ליום שלאחר שבועות יותר שמחה מימי האחרים, חשיבות זו באה לידי ביטוי באיסור להספיד ולהתענות בו |
|---|---|
בקהילות אשכנז המערבי אומרים סדר "מתנת יד" שמברכים את הקהל ואת חשובי הקהל "בעבור שיתנו מתנת ידם", הקשור לקריאת התורה של יום טוב שני "איש כמתנת ידו".
9| כמו בכל חג ומועד נהוג לשלוח ברכות לחברים וקבוצות ואטסאפ | אתר "נס ציונה נט " עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים |
|---|---|
| הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק | עפ"ז אולי יש לומר שלפי מנהגנו שאין מסתפרין עד ערב שבועות, אין להסתפר כלשון אדה"ז "קודם אור היום" "משהאיר היום" וכו' |
כך או כך, לאורך השנים היו גם הרבנים שהתנגדו למנהג וכיום הוא מזוהה יותר כמנהג עממי של קרבות מים בין ילדים, הנפוץ בתנועה הקיבוצית בפרט וברחבי הארץ בכלל.
12