| והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבוא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצ? הכרת הטוב ע"פ : " ואשר אני אחזה לי הוא, כי עיקר המצוה הוא, שלא יכרות העץ אחר שאכל מפירותיו, וזה אמנם כדי להרחיק את האדם ממידת כפוי טובה, ולהרגילו שיאהב את המיטיב לו, ולא ישליכנו אחר גוו בזמן שלא יקווה ממנו עוד תועלת | לפני שנים, בכנס חינוכי שנערך באמפיתיאטרון אשר בבית ברל, נאם בלהט סופר עברי ידוע |
|---|---|
| וכמו חרקים שנולדים מן העיפוש שכיום אנחנו מאמינים שלא קיימים דברים כאלו, אף שהוא דין תורה | עד כאן לא מצאנו במקור הביטוי, גם בפרשנויות מסר של הרמוניה ושמירת הטבע |
| אותו לא תכרת אלא עץ השדה לבא האדם מפניך במצור, אותו תכרות רשב"ם על אתר | לא היא, בפסוק העוקב נאמר מפורשות: "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה עד רדתה" דבר' כ, כ |
|---|---|
| יונתן מעלה הסבר שיש בו תמיהה על הקישור בין עץ לאדם: "כי לא כבן אדם, עץ שעל פני הש? ההבדל הוא, שעצי סרק מסייעים בעיקר למגנים, ועצי מאכל מסייעים בעיקר לשולטים במקום; לכן, מתוך ביטחון בה' שייתן בידינו את העיר, עלינו להתחיל להתנהג כבר עכשיו כבעלי המקום, ולא להשחית את עצי הפרי; אולם מותר להשחית את עצי הסרק כדי להחליש את ההגנה על העיר | כל תלמיד ותלמידת תיכון לומדים לפחות יצירה אחת שלו בבחינת הבגרות בספרות, וכך זוכים להתוודע למילים היפות והחכמות שכתב לאורך השנים |
כך כתב גם רמב"ן בפירושו לפסוק זה: " על דעת רבותינו, מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור, ולא אמרה תורה ' רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא ' אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל.
9| כלומר שבעצי פרי התורה קבעה איסור אפילו לצורך הרי מדובר במצור, ושם ודאי צריכים אותם | התורה ציוותה על עץ מאכל מפני שהוא מביא תועלת לבני אדם |
|---|---|
| נתן זך, חתן פרס ישראל, העניק לנו כל כך הרבה מילים שילוו אותנו גם אחרי לכתו העצוב | ואין מפליגים בספינה לים, אלא ג' ימים קודם לשבת" |