| השו"ע בסימן ל"א אומר שבשבת ויום טוב אסור להניח תפילין, מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם | לגבי שאר הימים של פסח שהם ימי חול המועד, יש בזה מחלוקת גדולה האם מניחים תפילין או לא |
|---|---|
| העובדה שאנו רגילים בדרך כלל לנהוג במנהג אבותינו ולא ב"מנהג המקום", נובעת מכך שברוב ההלכות השנויות במחלוקת אין כיום "מנהג המקום" בארץ ישראל | במצב כזה, אדם ממשיך לנהוג במנהג אבותיו, שכן אין כאן "מנהג המקום" שיבטל את מנהגו הקודם |
הדין היסודי הוא שאדם העובר מקהילה לקהילה ומשתקע במקום החדש, הרי אין הוא מחוייב למנהגי אבותיו אלא נוהג כמנהגי המקום שבו הוא גר כעת, בין להחמיר ובין להקל עיין למשל פסחים נ"א, א; חולין י"ח, ב; משנה ברורה תס"ח, יד.
10| היי, כבוד הרב, האם מניחים תפילין בפסח? האם עלי להתחיל להניח תפילין בחול המועד בבית בצנעה? כך נוצר מנהג כללי של בני ארץ ישראל שלא להניח תפילין בחול המועד, וגם כאשר עלו לארץ אשכנזים מקהילות שנהגו להניח, הם קיבלו את מנהג המקום והפסיקו להניח תפילין בחול המועד | כשבדקתי עם סבי האם זה נכון הוא אישר ואמר שעד שהם עלו לארץ הם הניחו תפילין ובארץ הפסיקו כי זה לא מקובל |
|---|---|
| כך הוא לגבי רוב ההלכות השנויות במחלוקת | לגבי עניינים אלה, שבהם יש בארץ ישראל "מנהג מקום", אנו נוהגים כפי הדין המקורי, שמנהג המקום הוא הקובע את ההלכה והוא גובר על מנהג האבות |
ומדוע בעניין זה האשכנזים בארץ שינו ממנהג אבותיהם ונוהגים שלא להניח תפילין בחוה"מ? בדרך כלל אנו רגילים שכל קהילה שומרת על מנהג אבותיה, ומי שאבותיו נהגו במנהג אשכנז או ספרד או תימן וכדומה, ממשיך במנהגם גם לאחר שעלה לארץ.
7| אולם בדורות האחרונים התקבצו ב"ה לארצנו בני קהילות שונות כקבוצות ולא כיחידים, וכל קבוצה שמרה על מנהגיה המקוריים | לגבי בניהם ונכדיהם, אין סיבה שיחמירו בכך יותר מכל יהודי אחר תושב ארץ ישראל, שכן מנהג האבות אינו מחייב במצב כזה, וכפי שהסברנו |
|---|---|
| כך למשל, יהודי שעבר בדורות הקודמים מארצות אשכנז לארצות המזרח או להפך, היה מקבל על עצמו את מנהג מקומו החדש ולא היה ממשיך לנהוג במנהגי אבותיו | האם זה היה נכון להפסיק את המנהג בארץ? את הסיבה להיווצרות מנהג זה מסביר האגרות משה או"ח חלק ד', סימן ק"ה אות ה' , שבני הארץ המקוריים היו בעיקר מבני עדות המזרח, שלא הניחו, וכאשר החלו העליות לארץ מארצות אשכנז, ראשוני העולים היו תלמידי הגר"א וחסידים, שגם הם לא הניחו |
אולם יש לדעת, שהגדר העיקרי בהלכה הוא דוקא מחוייבות למנהג המקום, ולא מחוייבות למנהג האבות.
8