| קצת כמו התלתלים שלי וכמוני | רש"י ז"ל במהדורא קמא: וחכמים אומרים פירות המחוברין כו' |
|---|---|
| הר"י מטראני ז"ל: מהו דתימא ויבמה כו' | היי קרן יקרה, יש לי בעיה עם זמן האפייה כי צריכה את זה לבוקר ואני לא נמצאת בבית מספיק זמן לפני |
זה לגמרי הפך לאחד המתכונים הקבועים שלי.
| חברות באיגודים חברת האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית | והקשו בתוספות דהא דתנן בהכותב מי שמת והניח אשה וב"ח ויורשין והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים רבי טרפון אומר ינתנו לכושל שבהם ומפרש בגמרא לכתובת אשה משום חינא ולמ"ד לכושל שבראיה אם היתה כתובת אשה כושל היה מודה או אם לא היה בע"ח כלל היו נותנין לאשה ותירצו דשאני התם דאין היורשין מוחזקין מן הפקדון והמלוה לכך אין צריך לדרבי נתן תדע דלא חשיבי מוחזקים דהא אי הוו חשיבי מוחזקי' לא הוו מטלטלי דידהו משתעבדי לכתובה או לבעל חוב וקשיא לי למה ליה למימר דאין כאן חומרא דרבי נתן במאי דנימא דאין כאן חומרא דר"מ סגי דעיקר קושיין היינו הא דמצינו תרי חומרי הלכך במאי דדלינן חד חומרא מינייהו סגי וכן כתב הרא"ש ז"ל וז"ל לא אשכחן תנא דמחמיר תרי חומרי כו' וא"ת והא דתנן בהכותב מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשין והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים רבי טרפון אומר ינתנו לכושל כו' והיינו תרי חומרי כר"מ דמטלטלי אינון וכדרבי נתן דמוציאין מן הלוה ליתן כתובה י"ל כיון דהמלוה ביד אחר כגבוי דמיא ולא הוה כמטלטלי דיתמי תדע דהא מודה ר"מ דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לכתובת אשה וגם מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב לכ"ע אלא ודאי כיון שאינו ברשות היתומים לא זכו בהם ולא הוו כמטלטלי דיתמי אבל הכא הרי היבם מוחזק באותה מלוה ולא מצי אשה למזכי אלא מדר"מ ומדרבי נתן ע"כ |
|---|---|
| ופסק הרי"ף ז"ל הלכה כברייתא זו משום דקי"ל נמי דכתובה נגבית נמי מן המטלטלין ותקנת הגאונים ז"ל והדין עמו דלא מחמירין תרי חומרא בכתובתה אלא דלא אשכחן מאן דסבר הכי הא אלו אשכחינן עבדינן ואנן דאשכחינן להו לתרווייהו כחדא דיינינן ביה ושלא כדברי הראב"ד ז"ל שכתב דלא עדיף לו תקנת הגאונים ז"ל ממטלטלי דתלמודא לר"מ שאינו גובה מדר"נ ואין דבריו מחוורים מן הטעם שאמרנו כמו שכתוב רבינו ז"ל בספר הזכות: אי בעי' פליג מהשתא קשיא לן האי מאי אהני ליה דהא אמרו רבנן דלא הוה זביני זביני כדאמר ר"י לעיל וי"ל דהא גברא דינא לא הוה גמור וסבר איהו שאם מכר ונתן קיים, ומיהו עדיין קשיא לן מאי מדמינן ליה לאידך דמשוך פרה ולא תקנה לך עד לאחר ל' יום וי"ל דהא נמי מסתמא ה"ק לי' פלוג והחזיק מעכשיו ולא תקנה לך אלא לאחר שתכנוס ולא הוצרך לפרש דהא פשיטא וכפירוש רש"י ז"ל: הא דקאמר קנה מעכשיו והא דלא קאמר קנה מעכשיו : פי' דרב דימי דקאמר קנה בדא"ל קנה מעכשיו ולאחר שלשים יום וה"ק לי' קני' גופי' מהיום ולא תקנה פירות אלא לאחר שלשים יום ולאחר ל' יום קנה אף במשיכה דהשתא והא דתני בעומדת באגם ל"ד דה"ה עומדת בר"ה אלא נקט אגב אורחי' דמילתא שמשימין שם בהמות ותדע דבאגם בלא משיכה אחרת בסוף שלשים יום הוא קונה א"כ מה לי אגם מה לי ר"ה שאין משיכה קונה בו ואלו מדין חצירו אין האגם קונה לי שאין חצירו המשתמרת לדעתו וזה ברור ואידך דרבנן בדלא אמר מעכשיו ולפיכך לא קנה אא"כ היתה עומדת בחצרו המשתמרת לדעתו לאחר שלשים יום ושלא חזר בו המוכר בנתיים ואסיקנא דבין יבם ואח"כ חילק ובין חילק ואח"כ יבם לא עשה ולא כלום | או שעדיף להקפיא בצורה ואז לאפות? כרבי יוחנן הסנדלר: הא דאמר מעכשיו והא דלא אמר מעכשיו |
הי, אשמח לדעת כמה דברים לגבי הקפאה…האם תוצאה מעוגה מוקפאת לפני התפחה שניה זהה לעוגה שלא עברה הקפאה? מכינים אותה ומגישים לאמצע השולחן, וכל אחד מושך לעצמו חתיכת רוגעלה ממרכז העוגה, וזה כייף גדול.
22| מיד כשמוציאים את הרוגעלך מהתנור מברישים אותם בסירופ סוכר הרבה! מגרשה פשיטא מ"ד ויבמה אמר רחמנא עדיין יבומים הראשונים עליה ולא תסגי לה בגט אלא תבעי נמי חליצה קמ"ל: מחזירה פשיטא מהו דתימא מצוה דרמא עליה רחמנא עבד תיקום עליה השתא באיסור אשת אח קמ"ל ואימא ה"נ א"ק ולקחה לו לאשה כיון שלקחה נעשית כאשתו עי' בפ' החולץ: מתוך: דילמא רבי נתן היא דס"ל דלא מצי טעין לאו בעל דברים דידי את | אמר קרא ולקחה לו לאשה לישנא יתירה הוא ולדרשה אתא: מתוך: ההוא גברא דנפלה ליה יבמה במתא מחסיא בעי אחוה למיפסל' בגיטא מיניה א"ל מה דעתך משום נכסי בנכסים פליגנא לך אמר מסתפינא דלמא עבדית לי כפומבדיתא רמאה |
|---|---|
| רש"י במהדורא קמא: התם בידו כו' | אתה אומר אשם זה קרן או אינו אלא אשם ממש כשהוא אומר מלבד איל הכפורים הרי קרבן אמור הא מה אני מקיים האשם לקרן ומי שנושה בחברו וחברו בחברו ואין לו לחברו ראשון מה לשלם או שמת דין הוא שמוציאין מלוה שני ונותנין לראשון שהקרן שלו ואף על גב דמצי אמר לאו בעל דברים דידי את |
רש"י במהדורא קמא: והק' הריטב"א ז"ל דמשמע דלתנא דפליג עליה דר' נתן אין המלוה גובה חובו מבעלי חובות שיש ללוה שלו ותימה אמאי מי עדיף מנכסים משועבדים שהלוה טורף מן הקרקעות וגם מהמטלטלין אם שעבדן לו באגב וי"ל דכל ששעבד לו ב"ח מטלטלי אגב מקרקעי שקנה ושיקנה אין ה"נ שגובה אותן מבעל חובו מדין טורף ובשבועה שהרי נשתעבדו אותן מעות שחזר והלוה בו לזה אבל לרבי נתן בלאו הכי נמי גובה ממנו בעל כרחו דהא איהו גופיה אשתעבד ליה מדאורייתא וכאילו גובה מן הלוה שלו ולא עוד אלא שלובה ממנו שלא בשבועה אם הוה מלוה בשטר או בעדים תוך זמן דליכא למיחש לפרעון דהא ליכא פסידא ללוה הזה שהרי אינו גובה ממנו ממטלטלי דיתמי לרבנן כשם שאינו גובה מיורשי לוה והא רבי מאיר היא כדאמר בסמוך.
10