| בהמה מיוחמת שכותבת שיר כזה ועוד מפרסמת אותו | אני אומרת לה, הי חוץ לארץ, מה שלומך? יש מדיניות, ויש לפעול על פיה, גם אם במקומות מסוימים כותבים אחרת |
|---|---|
| אני זוכר שלפני שכתבתי את הרשומה הלכתי לספריה והוצאתי את ספר השירים הרלוונטי של וולך, וראיתי שיש הבדלים בקציצת השורות | הוא אמר די כשאני אמרתי עוד |
| באחד משיעורי הנהיגה שלי, הפליג מורה הנהיגה שלי בשבחה של השכחה | בכל מקרה, למיטב זיכרוני, ההבדלים לא משמעותיים |
|---|---|
| היא מספרת לי על עצמה | ובחורף הנמלים מתכנסים מתנועעים ברכושם ומכלים לאט את הרכוש ואת החורף |
הן לא משוררות להן כמו החגב, הן לא נהנות מיופיו של הקיץ — לוקחות חופש ברודוס או משתזפות על החוף — הן עובדות, גם באוגוסט, בשביל החורף.
11| זה אמנם לא מסלף את השיר או מעקר ממנו את משמעותו, אבל זה כן מעוות אותו | והחגב בחורף שר לפתחים לטעום מזיכרונות העונה האהובה שבשירו חמקה ממנו כליל |
|---|---|
| אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ כמו חגב בעת הקיץ ויש שאדם שר | אני חושב שדווקא בגלל שמשל הנמלה והצרצר הוא כה פשוט וכה ברור מאליו — מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת כי בגרסה המקורית בסוף החגב נענש; אם הוא היה מקבל אוכל מהנמלים המסר מתמוסס — הדימוי שוולך נוקטת בא לשלול את ההשוואה — שלא כמו ההגיון שיש בצבירת אוכל בחודשי הקיץ בשביל החורף, בצבירת זיכרונות אין שום היגיון |