| ולמנהג המחמירים, יחדש את הבגד ויברך עליו 'שהחיינו' בשבת או בראש חודש או ביום העצמאות או לקראת סעודת מצווה | וכן ב יוצרות מכל שבתות השנה כמנהג מדינות פולין בעהמן מעהרן ואונגארן, פראג תקצ"ו, דף רב ע"א, מופיע הערה שב"בשבת שני, שלישי, רביעי וחמישי אחר פסח, א"א בק"ק פראג לא יוצר ולא אופן, אבל אומרים מאורה או אהבה וזולת וגאולה", וזה זהה עם המנהג שמופיע בכתבי יד |
|---|---|
| הגאונים וקדמוני הראשונים כותבים שזמן האיסור הוא מפסח לשבועות, וכפי שכתוב בגמרא ובמדרשים שהוא הזמן שמתו בו תלמידי רבי עקיבא | אמנם ברוב קהילות הספרדים נהגו להפסיק את מנהגי האבלות כבר מל"ג בעומר בדרך כלל בליל ל"ג , ובאר בערך לחם ש'פרוס' לאו דווקא חצי חודש בדיוק |
יש לספור בתחילת הלילה, ואף אם לא ספר בתחילת הלילה יכול לספור כל הלילה בברכה.
28| ראש חודש אינו בכלל האיסור כיון שהוא אסור בהספד ובתענית, שהרי עיקר איסור התספורת אינו מן הדין אלא ממנהג" | ראש חודש אייר שחל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז כיוון שיש בו תוספת שמחה, מותר להסתפר ביום שישי, וכן מותר להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש |
|---|---|
| והרוצה להחמיר שלא לקנות בגדים ורהיטים בימים אלו, תבא עליו ברכה | ובשועה"ר תצג, ה, תלה דין זה בשאלה אם אומרים תחנון במנחה שלפני ל"ג בעומר, שלסוברים שאין אומרים תחנון, האבלות נמשכת ל"ב ימים |
ואילו המנהג שלא להסתפר נזכר לראשונה בדברי הראשונים: אורחות חיים, שבולי הלקט ועוד.
9| ובתשובות רדב"ז ח"ב תרפ"ז כתב שיש נוהגים להסתפר כל חודש ניסן שאסור בהספד ותענית, ויש נוהגים להסתפר כל ערב שבת | מאידך גיסא, המאמר מרדכי 5ב הביא את דברי הפרי חדש, וחילק בין קריאת המגילה "דהתם לא נתחייב ולא יתחייב לעולם באותו יום כל זמן שלא עקר דירתו, ולא אמרינן דאי הוה בעי למיעקר דירתיה הוי חייב יכול לפוטרו שמחוסר מעשה |
|---|---|
| ולגבי יום ל"ג בעומר, מוסכם על כל מנהגי אשכנז שמותר להינשא בו, ויש מקילים גם בליל ל"ג בעומר, והרוצה להקל רשאי | דברים אלו פירסם אח"כ גם בעיתון כפר חב"ד |
חוג אירובי שעיקרו לצורך התעמלות אפשר לקיים גם לפני ל"ג בעומר, אבל ישתדלו להחליש את המוזיקה, כדי שיהיה ניכר שהיא לצורך התעמלות ולא לשמחה.
19