| בין המשפט הישראלי למשפט העברי במשפט הישראלי, אין לבית המשפט שיקול דעת בעניין זה, ומשעה שהורשע היורש בהריגת מורישו מתוך כוונה להרגו, הוא נפסל אוטומטית מלרשת אותו | עם טעמים נוסח הפסוק לפי : וְדִבַּרְתָּ֨ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲרָצַ֖חְתָּ וְגַם־יָרָ֑שְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ֨ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר לָקְק֤וּ הַכְּלָבִים֙ אֶת־דַּ֣ם נָב֔וֹת יָלֹ֧קּוּ הַכְּלָבִ֛ים אֶת־דָּמְךָ֖ גַּם־אָֽתָּה׃ |
|---|---|
| סיפור כרם נבות הוא חריף במיוחד, העוולות שם הינן כנגד האדם, כנגד האמת, כנגד הדין | ראה שו"ת הרמב"ם, מהדורת בלאו, סימן שעה |
| וכן נפסקה הלכה ברמב"ם 19: ישראל שנשתמד - יורש את קרוביו הישראלים כשהיה | אחאב מצטער מאוד, אך מוותר |
|---|---|
| כך, למשל, ניתן למצוא דוגמאות בפסיקה לקניסת העבריין, אף אם הועילו מעשיו, רק כדי שלא יהא חוטא נשכר, כגון כשפסק רבנו גרשום מאור הגולה בעניין עסקת מכירת סוס בשבת: צריך ללקות מכות מרדות מדרבנן | דומה כי זה המקום היחיד בספרות חז"ל שהמדרש שם בפי הקב"ה את הקריאה המופנית לקין: "הרצחת וגם ירשת?! האדמות שעליהן נבנה השוק הסיטונאי הן בבעלות יהודית, אך ליהודים אין אפשרות להתיישב בהן על אף חוות דעת של יועמ"ש משרד הביטחון ולפיה ניתן להעביר את האחריות על השוק לידיים יהודיות |
ויש כאן גערה שהיא כזו: "לא מספיק שרצחת את האדם האומלל ללא עוול בכפו, אתה גם לוקח את נכסיו, שילדיו היו אמורים לרשת ויורש אותו במקומם, ומוסיף חטא על פשע? וזה לשונו 2: רבי אומר: לא היה יודע קין שהנסתרות גלויות לפני הקב"ה, ולקח נבלתו של הבל אחיו וטמנה בשדה.
17| ואם ראו בית דין לאבד את ממונו ולקנסו שלא יירש כדי שלא לחזק ידי רשעים - הרשות בידן | ביסודו של סעיף 5 א 1 לחוק, מונחת התפיסה המוסרית המגולמת בקריאה "הרצחת וגם ירשת?! נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה ועצם העובדה ששתי ערכאות משפטיות הגיעו בו למסקנות שונה באשר לתחולת סעיף 5 א 1 לחוק הירושה, מלמדים אולי על הצורך להעניק בכל מקרה של המתת המוריש על ידי היורש שיקול דעת לבית המשפט, בדומה להסדר הקיים במשפט העברי, כדי שיפעל בכל מקרה לפי נסיבותיו |
|---|---|
| ואם אותו מקום פרוץ לענין מילי דשבת, לפי שתראו, החמירו עליו, כדי לעשות סייג לתורה ולגדור גדר 14 | איזבל מביימת אפוא משפט ראווה עשוי לפרטי פרטים: משפט פומבי, בנוכחות שני עדים, בפני שופטים שנבחרו מזקני העם ותוך הכרזה על צום ועצרת כדי להדגיש את חומרת הפשע- מרד במלך |
הרצחת וגם ירשת חמוש באזמל ההגיון, מסיק המחבר מסיפורי המקרא מה היו התפיסות המוסריות והמשפטיות שנהגו בימים ההם, ובוחן את היחס שבין אירועים היסטוריים לבין התפתחות החוק.
9