| מחלוקת זו גרמה בסופו של דבר להסרת רבן גמליאל מכס הנשיאות ולהעלאתו של רבי אלעזר בן עזריה | כֵּן תְּחַיֵּנוּ נוסח אשכנז: וּתְקַיְּמֵנוּ כל השאר: וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת |
|---|---|
| נוסח אשכנז: לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֶצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֵד, כִּי אֵל מֶלֶךּ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה נוסח ספרד: אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה, כִּי אֵל מֶלֶךּ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה | בחזרת הש"ץ: נוסח אשכנז: נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אֹתוֹ בְּשְׁמֵי מָרוֹם, כל השאר: נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה, נוסח עדות המזרח: וְכֵן כָּתוּב כל השאר: כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְקָרָא כשאומרים זה- משתחווים לצד ימין, אל זה-לצד שמאל, ואמר- לאמצע |
ב כתוב שיש להעדיף להתפלל מנחה קטנה, ורק בדיעבד להתפלל מנחה גדולה.
| לפי מנהג חסידי חב"ד, לאחר עלינו לשבח אומרים קדיש יתום ואחר כך את הפסוקים: "אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא", "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל", "ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט", "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" | המזמן חוזר ומוסיף: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם |
|---|---|
| תפילה זו נתקנה בתקופת התלמוד על ידי רב חסדא מאה שלישית ורביעית לספירה : "אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך" תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד ב' | הסיבה לכך היא או משום שבערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים אומרים סליחות לפני ובהם גם קטעי תחנון ואם בקטעים הסמוכים לתפילת שחרית אומרים תחנון - כל שכן שניתן לאומרו במנחה שלפני אותם ימים, או משום שקדושת ראש השנה ויום כיפור "ממשיכה אחורה" עד היום שלפניו אבל לא מעבר לזה |
ב אומרים תמורתו את מזמור "למנצח על איילת השחר" , ובעשרה בטבת שחל להיות ביום שישי אומרים כבכל יום שישי את המזמור "ה' מלך גאות לבש".
11| סיום התפילה בסיום התפילה נהוג ברוב הקהילות לומר את תפילת | כל השאר: שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ |
|---|---|
| לפי המנהג בירושלים, היינו רק במנחה שמתפללים אחרי שהוא זמן נעילה , ואילו לפי דעת החזון איש, "במקום נעילה" היינו שהיא התפילה האחרונה של היום, ולכן בשאר תעניות אפשר לישא כפים אפילו במנחה גדולה | כך נוהגים גם יהודי תימן |