סאבלט סרט. סאבלט (2020)

מכאן והלאה הופך הסיפור למעין מסע התבגרות שעוברים שני הגיבורים	פוקס ציין את תחושת ההחמצה המסוימת שנובעת מהחלטה זו ונדמה שבכך גם עוסק סרטו החדש
המרחבים עליהם מדבר שם הסרט הם המרחב הישראלי בו הוא נוסע מבסיס בלב שום מקום לעבר ישוב קטן, כולל שוטים של הליכה בשולי הדרך או מבט על שדות המצויים לצד מקומות בהם המסע הקטן עוצר	בכל מקרה, הוא מומלץ לחובבי שני הז'אנרים, או כל אחד מהם

של איתן פוקס

אך מכיוון שהנרטיב מועבר דרך הקול של הזיכרון, אין בסרט רגע אחד בו הדברים אינם נהירים.

שמרני? הוא בכלל סרט התבגרות חתרני: ההורות לא מייצגת כאן ערך שבלעדיו החיים נותרים חסרי משמעות ומכאן האפשרות למבט חתרני מול הישראליות שמעדיפה הבאת ילדים בכל מצב אלא כאופציה למצב נפשי של נתינה
סאבלט (2020): רצח, סיפור אהבה רצח, סיפור אהבה נסיים את הדיווח הנוכחי במשהו קליל יותר, עד כמה שניתן לקרוא לסרט על סדרת רציחות משהו קליל
פסטיבל ירושלים 2020: על סרט הפתיחה ״סאבלט״ ודיווח קולנוע ישראלי קצר: כולל רגעים בהם אחד מן האחים מתחיל לצלם סרט מתחרה משל עצמו, או רגעים בהם נראה כי הנסיעה בהווה הופכת לדרמטית לא פחות מן התאונה בעבר

אחד מחפש לו דמות אב והשני מנסה להבין האם חיים משמעותיים חייבים להגיע יחד עם דור המשך	הקולנוע של פוקס כולל יחס חושני לא רק למיניות עצמה, אלא גם לאתרים בהם הוא מתרחש ולשימוש במוזיקה
דומה כי גם מרחב פתוח וגם מרחב סגור מעיקים על הגיבור	אולי זה שמתקשר אליו באופן הישיר ביותר הוא סרטו של דוד זלכה לוי, " שומר", אודות בית כנסת ברובע היהודי בביירות

הייתי שמח לו הסרט היה מסתפק במפגש הבין-דורי שמעלה מספר ניצוצות, או אפילו מוצא עוד מספר מקומות נסתרים או גלויים בתל אביב להביט בהם.

סאבלט (2020): החלק המסיים מתאר אולי ניסיון למצוא דרך טיהור או מגע עם הנשגב בעולם החילוני, או בסביבה המופשטת מאלמנטים של השכלה דתית או חילונית, וכוללת מגע עם הטבע וגם עם האנשים האחרים
עין הדג: אולם, הסרט משחק עם הנחת היסוד הזו בכמה באופנים: ראשית, הפערים בין התיעודי לעלילתי מטושטשים במספר דרכים ובאופן שמטיל ספק לגבי איזה חלק הוא למעשה אותנטי יותר, או אישי יותר, עבור היוצר ומשפחתו
שמרני? הוא בכלל סרט התבגרות חתרני: בתוך הסרט המלאכותי זה יש גם אמירה על המציאות של צעירים בישראל, למשל דרך חזרה על ברלין כעיר מפלט אידיאלית