| שָׁנָה זו וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה | |
|---|---|
| וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנות בָּשָׂר וָדָם | וּמִפָּסוּק תהלים ד, ז : "נְסָה עָלֵינוּ, אור פָּנֶיךָ ה' " |
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
| כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבד עֲבודַת הַקּדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא, פַּרְנָסָה שֶׁלּא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה | וכל הל"ט מלאכות יהיו בקדושה ובטהרה, בבחינות מלאכת המשכן |
|---|---|
| החשיבות של המזמור הזה בא לביטוי בעובדה שהיא נאמרת בתפילת שחרית של שבת בסיום של פסוקי דזמרה הנאמרת בתחילת התפלה ומפני חשיבותו אינו נאמר אחרי התפילה, בגמרא ברכות ד,א הושווה המזמור הזה למזמור "תהלה לדוד" הסיבה לכך היא בשל הדגש שיש במזמור זה על הפרנסה שהיא מאת ה' | וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ וְלא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם |
בורא עולם עשה את הניסיונות האלו כדי שיבטחו בו וידעו שרק הוא מושיעם.
| שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד | הלא חסידיך אמרו "הבא ליטהר מסייעין אותו" והרי אני נשאתי אשה לקיום המן כאשר ציווית "פרו ורבו", ונתחייבתי בשאר כסות ועונה ככתוב בתורתך, ולכן סייעני לקיימם, ומלא ידי מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, וגזור עלי "לך בשמחה אכול לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך" וקיים בי מקרא שכתוב "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים" |
|---|---|
| רבונו של עולם, הרי רחקת שתי משפחות על שלא קדמו אותנו בלחם ובמים, כי רחמן אתה ואינך רוצה באכזרים, לכן עשה איתנו כמו שהיית רוצה שיעשו עמנו עמון ומואב, שיקדמונו בלחם ובמים, כן ברך את לחמינו ואת מימינו והתנהג עמנו במידת חסד ורחמים | נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה |
אם כבנים ואם כעבדים, אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים, ואם כעבדים, עיני ועיני ביתי לך תלויות עד שתחנינו שנאמר עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
9