אבל אם לא היו רוצים אנשי בית הילל לשמוע להם, היו הורגין אותן | ונחלקו בשמונה עשר הלכות ולא נמנו בהן כדי שידעו לאן נוטה הרוב, שמא בית הלל רוב, לפי שאפשר שתלמיד מתלמידי בית שמאי יסבור כבית הלל או מתלמידי בית הלל יסבור כבית שמאי |
---|---|
ואמנם בהמשך הפרשה מתברר שהקב"ה מתייחס גם אל מי שבחר בחרב הגשמית כאל צדיקים, וכאל "לווים בני משה"; וראה במאמר "בני משה שמעבר לסמבטיון" | דרישותיו של שמאי לאדם שהוא "חכם ועניו ובן אבות ועשיר" מזכירים את מאמר חז"ל העוסק בתנאים של השראת שכינה, קרי הנבואה: "אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גיבור ועשיר וחכם ועניו" |
ה "עֵגֶל " וה"עִגוּל" באים מהשורש עג"ל | בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה |
---|---|
שאלתם הרטורית של בית שמאי, שעליה למרבה האירוניה עונים בית הלל בחיוב, "לכבוד עצמו הוא עולה — לכבוד שמים לא כל שכן? יש לשים לב שהברייתא מציינת כי יסוד קביעת ראש השנה תלוי ברוב גשמים, אך טורחת לסייג: " אף על פי שרוב תקופה מבחוץ" | אם מישהו מוצא לנכון להוסיף או לתקן - אודה לו, ואשתדל לעזור לו |
ככל הנראה, כשם שהתחדש בבתי המדרש של הלל ושל שמאי בית הלל ובית שמאי , שחילוקי דעות לגיטימיים הם ואין חובה או אולי אין אפשרות להכריע בכל מחלוקת ומחלוקת, כן התחדש שם שאין אדם צריך לפרוש מבית המדרש בשעה שאין דעתו מתקבלת | כמו כן, נראה שלא בבת אחת ולא ביום אחד הוכרעו הדברים |
---|---|
שאף הפירות אינן מתעשרות מן החדש על הישן | הרמב"ם מדגיש שהנהגה של הלויים מתאימה לכל מי שהולך " ישר "; וממילא מובן שההנהגה של "אהוב את המלאכה" מתאימה לכל מי שהולך ב" מעגלי צדק" |
באש יש דבר חיובי, וזה העובדה שהיא מאירה ומחממת, אך מצד שני יש בה גם צד שלילי-הרסני, בכך שהיא שורפת ומכלה במושגים חיובי-שלילי אין הכוונה למינוחים שיפוטיים, אם זה טוב או רע, אלא רק לסוג ואופי הפעולה.
18