| אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל יְהוָה כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה | וּבִתְפִלַּת הַמִּנְחָה או: הַשָּׁחַר הִמְצִיאֵם חִנֶּךָ: יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ, הַמְחַלִים פָּנֶיךָ |
|---|---|
| שירה §, סגל, יוסף מנחם ב"ר משה, לבוב, תרמ"ז, סיפורים, אגרות, שירים ומליצות ჶ, שירים, שלמה פיריכ, אודססא תרע"ב, 19 עמ' §, ר' יהודה הלוי, ויניציאה, שסט, עם תרגום איטלקי ὥ, טביוב י | בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה': וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי |
כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ.
24| דִּבַּרְנוּ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב | עושֶׂה גְּדולות עַד אֵין חֵקֶר |
|---|---|
| תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם | בפסוק פותח את ידך וגו' שצריך לאומרו בכונה גדולה, שיכוון פירוש המלות, ויתפלל במחשבתו על מזונותיו ועל מזונות לכל ישראל, ואם לא כוון בו כלל, אפילו בדיעבד צריך לחזור ולאומרו בכוונה : תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד |
וְכָל הַקְּלָלוֹת וְכָל הַחֲלוֹמוֹת רָעִים, וְכָל פִּתְרוֹנִים רָעִים, וְכָל מְסִירַת דִּין, וְכָל פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, כֻּלָּם יִתְהַפְּכוּ לָכֶם לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, כַּכָּתוּב: וְלֹא אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: וּכְתִיב: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּֽייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ.