| הציונות, גם אם בעבר היא הייתה רלוונטית, היום היא הסלע בגלגלים של המדינה הזאת בדרכה להפוך למשהו נורמלי | והואיל ואין עם בלי ארץ, גם ליהודים יש ארץ — וארץ ישראל היא ארץ היהודים |
|---|---|
| אולם אילו היה הדבר אפשרי, שהיהודים יעזבו את העם היהודי ויכו שורשים בארצות מגוריהם, היו אבותיהם עושים כן עוד בארצות הגולה | גם האחר בפנים — מזרחים, רוסים, אתיופים; וגם האחר החיצוני — הפלסטינים |
הם קיוו שהפעם אוזני הממסד לא יהיו אטומות או משוחדות וכי הנשיא הצנוע, דייר הצריף, יתערב.
| ומה"ט ניחא מה שדייקו המפרשים, דלמה לא אמרה הגמ' טעם על הדס וערבה, דגם בזה תנן במתני' לב, ב, ולג, ב, דשל אשירה ועיה"נ פסולין, משום דהתם הוי אותו טעם של לולב, דכתותי וכו', דבהנהו יש הלכה של שעור ג' טפחים, כדאמרי' בדף לב, ב, ע"ש | הגהת מימוני הל' עבדים פ"ג והגר"א כתב על זה דלא כרמב"ם בסה"מ ז"ל במ"ע ל"ב שציונו לכבד זרע אהרן לפארם ולנשאם כו' ואפילו ימאנו לא נשמע מהם זה כולו הגדולה לאל יתעלה כו' והוא אמרו כו' וקדשתו כי את לחם אלקיך כו' ובא הפירוש וקדשתו לכל דבר וכו' ולשון ספרא וקדשתו בע"כ לומר כי זה נצטוינו בו ואינו בבחירת הכהן כו' ע"כ |
|---|---|
| ומכאן עד מוכיח כשיטת רבינו משה והיא שיטת רבו הר"י בן מיגש, דפגם, הוא נזק, אין משלם אם הודה בלא עדים, רק אם יש עדים שיצא חבול מביתו, יעוין פ"ה מהלכות חובל ומזיק, וכיון דלא רמי עליה תשלומין ע"י הודאתו בפני ב"ד בלא עדים לא רמיא עליה תשלומין, רק על ב"ד מוטל לגבות הימנו ע"י העדים, לבד שבת ורפוי, שהוא ממון ומשלם בהודאתו כתבה כן ינתן כו', דרק לב"ד אזהר רחמנא, רק שבתו יתן ורפא ירפא חיוב על גוף האדם בעצמו | דברי הרמב"ם במו"נ ח"ג מ"ה ובפרק חלק על מאמר זה, ראוים להיות דוגמא ובנין אב על כל מדרשי חז"ל ופלא על המהרש"א ואחרים שדקדקו ופלפלו למה אצבעות ואליה |
הוא גם סימן מבורך נוסף להתגברות העניין הציבורי באוצרותיה המודרניים של תרבות יידיש ולהתנערותה מן הדימוי השגוי והפשטני שהודבק לה שלא בצדק.
21