| אילו לא היה סעיף 9 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים היה צריך להמציא אותו, היה על מנסחי תזכיר החוק להציע אותו כפתרון הטוב ביותר להתרת נישואיהם של בני-הזוג הנ"ל | לכן אין לדבר על "כפייה" של דיני ישראל על מי שאינו מזרע ישראל, כאשר הוא מביע מרצונו החופשי הסכמתו לשיפוטו של בית-הדין הרבני, וממילא לתחולת הדין העברי עליו, בהיות ה"דין פונקציה של הדיין" |
|---|---|
| תחת הכותרת "סמכות השיפוט של בתי-הדין הדתיים לדון בהתרת נישואין מעורבים בהסכמה כותבים מנסחי התזכיר: "בשנים האחרונות הוגשו לבית-המשפט הגבוה לצדק שתי עתירות שעניינן אחד — תוקפם של פסקי-דין להתרת נישואיהם של בני-זוג מעורבים, שניתנו בבית-דין רבני על סמך הסכמת שני בני-הזוג להקנות סמכות שיפוט לבית-הדין | על כן מעשה הגירושין הוא מעשה עשוי על פי כל דין |
במקרה של גירושין יש לבית הדין סמכות רחבה יותר והוא מוסמך לדון, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, גם כאשר רק אחד מבני הזוג נמצא בישראל, אף אם איש מהם לא מתגורר בישראל ובלבד ששניהם אזרחים ישראלים.
29| על כך עונה ביהמ"ש העליון | דווקא סעיף 9 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים, שתזכיר החוק מציע לבטלו בכל הנוגע לענייני התרת נישואין, נותן תשובה משפטית מעולה הן מבחינת המצב המשפטי המצוי והן מבחינת המצב המשפטי הרצוי לפתרון בעיית התרת נישואיהם של זוגות מעורבים שאחד יהודי והשני לא יהודי וכן זוגות שאחד יהודי והשני "ספק יהודי" |
|---|---|
| די בכך בכדי להביא לדחיית העתירה | מכאן, לבית-הדין הרבני תהיה, איפוא, רק סמכות של סידור גט |
תאריך לועזי תאריך עברי כנסת חוברת פרסום 134, עמ' 165 הצעת חוק ממשלתית משרד ממונה מס' תיקונים 4 נוסח מלא חוק שיפוט בתי דין רבניים נישואין וגירושין , תשי"ג-1953 בא לקבוע את סמכויות בקשר ל, ועניינים נלווים של בני זוג ששניהם.
12