שינוי הגישה לשאלת זכות העמידה מיוחס לשינוי רחב יותר שחל בתפיסה של בית המשפט את הגדרת תפקידו | לקראת סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים כבר עשו בתי-המשפט שימוש רחב במוסד "הידיד", תוך שהם מאפשרים זכויות עמידה למגוון צדדים להשמיע את עמדתם בפני בית-המשפט במעמד של "ידיד בית-המשפט" |
---|---|
רשימה זו לא תעסוק בעילות ההתערבות אלא בעילת הסף | בהמשך התפתח המוסד כצד להליך, שאינו דווקא נייטרלי ואובייקטיבי, אלא שהוא מייצג - מתוקף תפקידו או עיסוקו - אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית המשפט בסכסוך ספציפי |
עם זאת, פסק דין חדש מהשבוע שעבר מלמד על תופעה חדשה ומטרידה בהרבה מהרחבת זכות העמידה - ה"נפגע מהשלטון המפחד לריב את ריבו" Flash 90 בפסק דין חשוב שניתן בשבוע שעבר, ביטל בג"ץ הוראה באמות-המידה לתמיכות של משרד התרבות אשר על פיה יינתן בונוס מיוחד למוסדות תרבות שיופיעו באזור יהודה ושומרון.
3ב-1970 עתרו חיילים במילואים נגד בשל הפטור שהוענק לאברכים משירות בצה"ל | בהמשך הוסף השיקול שרק מי שנהג כשורה יכול לטעון כנגד התנהגות פסולה של זולתו |
---|---|
בצדק פסק בית-המשפט הוצאות לטובת האגודה | קשה לקבל אותה ביחס לארגון העותרים החשוב ביותר בישראל |
עוד טענו גורמים משפטיים ואחרים שהתערבות זו פוגעת בעקרון וב, המסמיכים את הכנסת והממשלה לפעול בתחומי סמכותם.
21